הייתי בוחרת בו שוב

בסוף השבוע קיבלתי עדכון שיש פוסט חדש בבלוג של עידית פארן, פוסט שנקרא "עוף במרינדה". בין היתר כותבת עידית

"אני עם אותו האיש כבר….(נכון להיום. נקודה) מעל לעשרים וחמש שנים
(שימו לב, שכתבתי את זה במילים, במספרים זה נראה הרבה יותר , איך אני אגיד לכם את זה, קשוח)
וגם, אני לא רואה את הסוף.
וחוץ מזה,
אם יש בוקר שהוא לא אמר לי כמה אני יפה, מדהימה, חכמה סקסית (זאת המילה הכי חשובה, על כל השאר אני יכולה לוותר) מוכשרת, סופרת (את כותבת בחסד, עידה, ככה הוא אומר את זה)
בקיצור, אם קרה כזה דבר
הלך עליו, והוא יודע את זה.
אז הוא נוטה להקפיד.
וההקפדה משחררת (לא העבודה, כמו שאנחנו רגילים לחשוב. זאת טעות)"

וחשבתי לעצמי, איזה יופי. איזה כיף זה שאחרי 25 שנה (הנה כתבתי את זה במספרים. אני נשואה לי' כבר  25 שנה וזה אותו הדבר מבחינתי במספרים או במילים) הוא עדין חושב ואומר שהיא יפה וחכמה וסקסית (היא באמת כזאת…). לא פשוט לתחזק זוגיות כזאת, ולא מובן מאליו בכלל. מיד כשסיימתי לקרוא את הפוסט הזה שלחתי אותו לי'. הוא מבחינתו הבטיח שיעיר אותי כל בוקר כשהוא מתעורר לעבודה (שעתיים לפניי) בשביל לדבר איתי… אבל כבר הבוקר הוא ויתר לי. בכל זאת שעתיים שינה לא הולכות ברגל. הוא סיפר לי אחר כך בטלפון.

יש שיר של ריטה שהוא מדהים בעיני. השיר נקרא "האם היית" והבית השני שלו מעלה דמעות בעיני בכל פעם מחדש.

"אם היום היינו נפגשים, / כשכל השגעונות כבר קצת יותר קשים
האם היית שוב עובר איתי את כל הסערות / ומגלה יבשת חדשה בין כל המוכרות.
האם היית שוב משקיט את כל פחדי בחיבוקיך / ומחמם את שתי כפות ידי בשתי כפות ידיך
ואולי אם חן תמצא עוד באישה שלפניך / תזדקן איתי מחר, הן כל שנותי הן גם שנותיך.

הרי ידענו גם ימים רבים של קושי / ומכל מכשול הפציע איזה יופי
איזה קסם להקיץ כל בוקר לצידך / ואחרי כל השנים אני בוחרת שוב בך".

כאשר השיר יצא שלחתי אותו לאיש שלי, מילים, לחן, הכל, ואמרתי לו שגם אני בוחרת בו שוב. הוא באמת היה איתי בכל הימים של הקושי והיופי וזה קסם בעיני שהוא עדין מקיץ כל בוקר לצידי (גם אם זה, כאמור, שעתיים לפניי). אחת הבנות אמרה לי שאני לא יכולה לבחור בו כי אני כבר איתו. חשבתי כמה זה מובן מאליו לילדים שאנחנו ביחד והבעיה היא שאצל רוב הזוגות זה גם כל כך מובן מאליו שלא צריך לעבוד על זה. לא צריך לומר כלום, לא חייבים להשקיע. אני מניחה שהרוב לא אומרים אחד לשני כמה הם שמחים בבבחירה שלהם. כמה השני יפה, חכם, סקסי בעיניהם. וזה כל כך חבל כי זה ממש כיף לדעת, למרות כל הסערות, שהיו בוחרים בי שוב.  ותודה לא' של עידית שקצת בזכותו כתבתי את הפוסט הזה.

האם היית

כתיבת תגובה