נועם שליט והפוליטיקה

השבוע הודיעו כמה מפורסמים שהם נכנסים לפוליטיקה, ביניהם יאיר לפיד ונועם שליט. אני רוצה להתייחס לתגובות להודעתו של נועם שליט שהוא מצטרף למפלגת העבודה. שליט הודיע שהוא מצטרף למפלגת העבודה ומיד קמה מהומה רבה: דובר על ניצול החוויה שהוא עבר לטובת רווח פוליטי, דובר על זלזול כביכול בכל ההולכים אחריו והתומכים בו, כמו כן עלתה השאלה מה יקרה אם חס וחלילה יילקח עוד חייל בשבי, הרי שמראש יתייחסו להורים של החייל העתידי הזה כאל רודפי בצע פוליטי, וכמובן השאלה לגבי כל המתנגדים לשחרור המחבלים וכל נפגעי פעולות הטרור של המחבלים ששחררו, איך הם יתייחסו לנועם שליט. כמובן שהיו עוד הגדים ודעות, לא אצטט כאן את כולם. ברצוני להעלות כמה נקודות:

ראשית, נועם שליט הוא אדם פרטי. הוא חווה חוויה קשה, בנו היה בשבי, הוא נאבק לשחרורו במשך חמש שנים קשות וארוכות. במהלך המאבק הזה הוא פגש אנשים מהארץ ומהעולם, אנשים פשוטים, אנשים רמי מעלה, אנשים מכל הסוגים המינים והמעמדות. הוא פעל בשם מטרה מסויימת, מטרה אישית ועכשיו הוא רוצה להמשיך לפעול. לטענתו הוא קיבל הרבה תמיכה מהעם, עכשיו הוא רוצה להחזיר לעם. שמעתי את דבריו – כבוד. אהבתי את הדרך בה הוא מסביר למה הוא נכנס לפוליטיקה. נשמע אמיתי ורציני.

שנית, רוב המבקרים שלו טוענים שהוא מזלזל במי שהלכו אחריו, שהוא מנצל ניצול ציני את תמיכת הציבור. אז כמי שפעלה לשחרור גלעד שליט, לא פעילות רבה, בקטנה, כמה פעמים ב"סוכה" שהוקמה בירושלים ליד בית ראש הממשלה, כשזאת עוד הייתה סוכה קטנה ומצ'וקמקת, כשהיו "רק" שלוש ספרות על השלט שספר את מספר הימים שגלעד בשבי (פחות מאלף ימי שבי) ולפני שנועם ואביבה עברו להתגורר שם, אני ממש לא מרגישה שהוא מזלזל בפעילות שלי. ממש לא. להפך. אני מאמינה באמת שהוא רוצה לתרום למי שעשה כה רבות למענו, לתרום לאנשים שהיו שם בשבילם.

שלישית, יש נטייה בארץ לראות בפוליטיקאים אנשים שבאים למען רווחתם האישית, למען השררה, בשביל טובות הנאה, בקיצור, הם עושים זאת כי להיות פוליטיקאי בארץ זה כיף גדול. אולי אני תמימה אבל אני ממש חושבת שמי שמוכן בארץ להיות פוליטיקאי לא בהכרח עושה זאת מהמניעים האלה. אני לא מאוד תמימה להאמין שכל מי שהולך לפוליטיקה עושה זאת ממניעים אלטרואיסטים אבל בהחלט אצל חלק מהעושים את הצעד הזה לכיוון הפוליטיקה יש מניע אמיתי של תרומה, של רצון לעשות למען ולא רק לצעוק נגד. (בהתאמה, לא כל מי שהולכת להיות מורה הולכת לשם בשביל החופשים, יש מורים שבאמת אוהבים את המקצוע ואת הילדים גם אם אנחנו לא מכבדים אותם בשביל זה). ובחזרה לעניינו של נועם שליט. אתמול (10.1.12) התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ראיון קצרצר עם רוני מילא (בהקשר של יאיר לפיד) שנשאל בין היתר "הוזמנת להצטרף אליו?" והוא ענה: "… טוב לי בעולם העסקי. איש לא שואל אותי אם אני מעשן סיגרים, באיזה מלון אני ישן ובאיזו מכונית אני נוסע. אני חי, ואפילו טוב". וזה מהות הענין. להיות פוליטיקאי בארץ (ובכלל) זה לדעת שכל העם יתעסק לך בעניינים הכי אישיים: מה אתה עושה ועם מי, איפה אתה ישן ועם מי, כמה אתה אוכל ואת מי, איך אתה טס, מעשן, שותה, מדבר ועל מי אתה שופך מים. האם באמת נועם שליט עושה את המהלך שהוא עושה בשביל טובתו האישית? בשביל לגרוף טובות הנאה מהמהלך המדהים שהוא עשה לשחרור בנו? מישהו ברר למשל כמה הוא הרוויח בעבודתו הקודמת והאם כלכלית הוא עושה צעד נבון כשהוא עובר לפוליטיקה? האם זה צעד נכון במישור האישי? האם מישהו חושב שלהיות פוליטיקאי בארץ זה כיף כל כך גדול? אם זה היה כזה כיף גדול ועם משכורת כל כך שווה, אני חושבת שהיו לנו הרבה יותר פוליטיקאים טובים, ראויים ולא מושחתים. המצב רחוק מלהיות כזה.  לאורך השנים בפוליטיקה הישראלית יש כמות ספורה של אנשים שאני מעריכה את פועלם ומאמינה באמת שהם הלכו לפעילות הזאת ממניעים של רצון לתרום, לשנות ולעשות. אני מאמינה שנועם שליט הוא אחד מהם.

ולגבי מידת התאמתו, היכולת שלו לעשות, העמדות הפוליטיות שלו ועוד שאלות כגון אלה, את זה הציבור כבר ישפוט בקלפי ועוד לפני זה כנראה שגם יאכלו אותו קצת במפלגת העבודה… לעצם העניין, יש לנועם שליט את הזכות המלאה לנסות את מזלו בפוליטיקה, אני מקווה שהוא אכן יצליח להתברג בעמדה טובה ולתרום מכל מה שלמד בחמש שנים האחרונות בחזרה לאנשים שחיים כאן.

כתיבת תגובה