משפחתולוגיה לקראת החגים

לוח החגים היהודי מספק לנו פעמיים בשנה לפחות חגיגה משפחתית של מפגש, אוכל וגם אצל חלקינו (הגדול, יש להודות) כמות נכבדת של חרדה, דאגה ויסורי מצפון.

בערך חודש לפני ראש השנה (ופסח, אך לא נדון בו עכשיו) מתחילים בשאלה הבלתי נמנעת "איפה אתם בחג". חלק מהמשפחות הצליחו לייצר כללים ברורים של "שנה אצלי שנה אצלך" או "ראש השנה אצל הבעל, פסח אצל האשה (או להפך)",  "חג ראשון אצלי, חג שני אצלך", "אנחנו חוגגים עם חברים" ועוד אפשרויות מגוונות. אבל לא כולם בני מזל. 

יש משפחות בהן לא ברור איפה חוגגים בכל שנה. ואז מתחיל הדיון. במשפחה שלי או בשלך? זה בערך הזמן היחיד בשנה בו המשפחה הגרעינית מתפצלת ל"שלי" ול"שלך". (החגים וכן הזמן בו רוצים לשייך תכונה לא נעימה אצל אחד הילדים, תכונה שהיא כמובן "מהצד שלך").

האם אנחנו נוסעים לדודה הרחוקה של הבעל או מסתפקים בגיסה של האחות של האשה? האם כשהולכים לצד "שלי" מזמינים גם את ההורים שלו? והאחים שלו? והבן דוד הרחוק שפתאום מסתבר שהוא לבד בחג? אולי פשוט נזמין את כולם אלינו ונחסוך את המריבות? ומה קורה כשההורים מתגרשים? איפה הילדים? מה קורה עם ההורה שלא חוגג עם הילדים? עד כמה אנחנו מאפשרים לעצמינו לומר מה אנחנו באמת רוצים לעשות?

וכאן נכנסים יסורי המצפון למשחק. אם אני הולכת לצד השני, האם אני צריכה/רוצה לקחת את  הצד שלי איתי? (בהנחה שהצד שלי הוא נגיד ההורים ואולי עוד אח צעיר). ואם אני לא לוקחת  אותם והם נשארים לבד, איך אני מרגישה עם זה? (יסורי מצפון כבר הזכרתי?) אבל אם הצד  "שלי" לא רוצה לבוא איתי, האם לחייב אותו בשביל למנוע ממני את ייסורי המצפון? וכן, למי  שתוהה, אני דוברת כרגע בפולנית שוטפת. זו שפה שלומדים עם השנים, גם במשפחות פולניות ומסתבר שגם במשפחות ממוצאים אחרים. כל המשפחות דוברות פולנית, גם אם הן לא יודעות את זה. כל הענין הזה של "לא נעים" הוא פולני מאוד ומאוד לא קל להתמודד איתו.

החגים הם תקופה לא קלה במשפחות רבות וזה עוד לפני שהתחלתי לדון בנושא המתנות לחג (למי מביאים: רק למארחים או גם לכל האורחים כולל לדודה מחדרה?) או בנושא חלוקת המנות בין המזומנים (מי מביא בשר, מי מכין "רק" סלט ומי מצליח להתחמק…).

אולי כדאי אחרי החג, בזמן של רגיעה, לכנס את המשפחה, קודם הגרעינית, אח"כ המורחבת, ולדבר על זה. לשוחח על הנושא שלא בזמן של לחץ. לומר מה אוהבים, מה מעדיפים, על מה מוכנים לוותר ועל מה לא מוכנים לוותר, לקבוע כללי משחק יחסית ברורים לתקופה הזאת של לחץ כדי שהחג באמת יהיה שמח. וכמובן כדי שתהיה   שנה טובה ומבורכת, משפחתית ומפרגנת.

חג שמח, יעל

כתיבת תגובה