הרהורים על החופש הגדול

במהלך החופש הגדול הזה נחשפתי יותר מתמיד לדיון הסוער בין תומכי אהבת הילדים ובין אלה שלא אוהבים את הילדים שלהם ורק רוצים להפטר מהם. כן, זה נשמע קשה אבל ככה מצטייר הדיון הזה בכל מני קבוצות כשכל צד לגמרי דבק בעמדתו ולא רואה מילימטר מעבר לאף של עצמו.
מצד אחד, יש את ההורים שאוהבים מאוד את החופש הגדול, את הילדים שלהם, את השהות במחיצתם, הילדים שלהם תמיד שמחים בחברתם, הם מבלים, נוסעים ביחד לכל המקומות, עושים פיקניקים, ישנים על חוף הים, מבשלים עם הילדים ועוד פעילויות מהנות והכל מלווה בתמונות עם חיוכים גדולים. חופהרהורים על החופש הגדולש גדול. יעל בשור טיפול משפחתי בדרום

מהצד השני, הורים שלא מבינים למה החופש הגדול כל כך גדול, שהילדים שלהם הם מעמסה על כתפיהם, שהם רק רוצים שהילדים כבר יעופו מהבית ויחזרו למסגרות החינוכיות שלהם. כאן בדרך כלל אין תמונות ואם יש, אלה תמונות של הורים שתולשים את שיערות ראשם או של בתים מבולגנים למשעי.

בין שתי קבוצות אלה שוררת איבה גלויה ותחרות סמויה. דוגלי אהבת הילדים טוענים שאם הקבוצה השניה לא חובבת שהות במחיצת הילדים אז הם היו צריכים לחשוב על זה מראש ולוותר על התענוג שביצירת וגידול הדרדקים. איך אפשר לעשות ילדים ואז לסבול מלהיות במחיצתם ורק לרצות להפטר מהם כל הזמן. אני מניחה (וזאת הנחה שלא נבדקה אמפירית) שבקבוצה הזאת יש קצת פחות הורים שעובדים משרה מלאה וקצת יותר הורים שעובדים חלקי משרה, עובדים מהבית, מורים ועוד כמה ברי מזל שיכולים להרשות לעצמם לבלות יותר זמן במחיצת האוצר היקר הזה. קבוצת שורדי החופשה טוענת שבין העבודה, הקייטנות, הסבאים, הבייביסיטר וכל שאר הג’אגלינג שהם עשו בחודשיים הללו, לא נשאר להם זמן, ממון או אנרגיה לחשוב על דרכים יצירתיות לבלות עם הילדים. שלהיות עם הילדים זה אמנם יכול להיות גם כיף אבל כמה כיף יכול כבר להיות לבנאדם?

הטיעונים של כל צד בדיון הזה נכתבים ונאמרים בטון שמעיד שמי שאומר אותם צודק לחלוטין ואין בכלל להעלות את הדעת שהצד השני אולי גם מעלה איזה טיעון הגיוני. עם זאת, כמו ברוב הדיונים, סביר להניח ששני הצדדים צודקים. יש אנשים שיותר קל וזורם להם להיות עם הילדים. יש גם ילדים שיותר קל וזורם להיות איתם ימים ארוכים. מאידך, יש אנשים שהשהיה במחיצת ילדים מלחיצה אותם. הם מרגישים שהם צריכים לשעשע את הילדים, לעשות פעילויות של איכות להקרין לעולם זחיחות והנאה מהשהות במחיצת הילדים וזה לא בא להם בקלות. וכמובן שיש ילדים שגם הרבה יותר קשה להעסיק ולהיות במחיצתם. ככה זה.

אני חושבת שחשוב לזכור שלא כל מי שמקטר על הקושי בהעסקת ילדים חודשיים שלמים הוא בהכרח מפלצת מתעבת ילדים ולהבדיל, בואו נודה על האמת, לא כל הורה שמגלה התלהבות עצומה מלהפעיל קבוצת ילדים, שלו ושל השכנים, הוא בהכרח צדיק אומות עולם והורה יותר טוב. זה אומר שיש הרבה סוגים של אנשים בעולם, יש הרבה סוגים של ילדים ובסה”כ כל הורה עושה את הכי טוב שהוא יכול וכן, החופש הגדול הוא אתגר אמיתי. הייתי בשמחה כותבת שהוא גם מאחורינו אבל בשבוע הבא פורצת תקופת החגים הבאים עלינו לטובה כך שבעצם יש הפוגה ממש קצרה מהילדים והופ – שוב כולם ביחד. אם כי להבדיל, בחגים, גם להורים יש חופשות וזה איכשהו יותר קל כשכולם ביחד.
שתהיה לכולנו שנה טובה

סגירת תפריט
מעבר לסרגל הכלים