‘את קצת מגזימה, אני חושב אחרת לגמרי’.
הם יושבים אצלי, טעונים, מרוגזים, אחרי שבוע קשה של מריבות וצעקות.
יש להם תינוק חדש והם לא מצליחים לסדר את לוח הזמנים החדש שלהם. שניהם מתעוררים בלילה, שניהם עייפים. הוא עובד לפעמים בבוקר, לפעמים אחרי הצהרים, היא ב’חופשת’ לידה.
לפני פרוץ ההורות לחייהם, היה להם זמן ליציאות משותפות וגם כל אחד מהם היה יוצא עם חבריו לפחות אחת לשבוע. הוא ‘עשה’ ספורט 4 פעמים בשבוע, היא הייתה בחדר כושר או יצאה להליכה כמה פעמים בשבוע. עכשיו הם לא מצליחים. לא מצליחים לעשות ספורט, לא מצליחים לצאת עם חברים ובקושי הם מצליחים לאכול ביחד 2-3 ארוחות בשבוע.
הם שניהם מתוסכלים.
בחדר אצלי היא סיפרה את כל זה בבכי, בכעס, בתסכול.
ואז הוא אמר לה ‘את קצת מגזימה’.
והתקרה עפה.
הוא חיכה שהיא תוציא את הכל, בשקט חיכה. ואז בנועם אמר לה, ‘אני חושב אחרת’. והוא הסביר לה שהם צריכים להרגע ולחשוב על כל הדברים מחדש ובעצם בשביל זה הם הגיעו לטיפול כדי שהם יוכלו לדבר על הדברים האלה ובעיקר להקשיב ולשנות.
ליבי יצא אליהם.
.
כשנולד תינוק, זה אתגר משמעותי לזוגיות. חשוב להיות קשובים אחד לשניה, לחלק משימות, לנהל את הדברים ולא לשכוח שזה שינוי, זה תהליך שלוקח זמן עד שנכנסים לשגרה חדשה. ובעיקר לא לשכוח שאתם ביחד בתהליך הזה.
לדבר קשיים ולדבר צרכים. לסדר לעצמכם מה כל אחד הכי צריך עכשיו ולבקש שהשני יעזור עם הצורך. לדאוג שלכל אחד גם יהיה זמן עם עצמו. לא לשכוח את הזמן של ביחד. על כוס קפה או כוס יין, הליכה קצרה אפילו עם העגלה אבל בשביל לדבר ביניכם. לאכול ביחד ארוחה. לא משנה מה, אבל לא לשכוח אתכם, את הזוגיות שלכם. וזו לא בושה לבקש עזרה ממשפחה או עזרה בתשלום.