בעוד ימים ספורים נחגוג את חג הפסח, חג האביב. 
כבר התייחסתי פעם לקושי של המשפחתולוגיה בחגים וגם להיבט הכלכלי של אירוח בחג. אז הפעם הנושא הוא קצת שונה.
יש משפחות בהן ההחלטה איפה ומי יתארחו בסדר היא מוקד העניין וכשמגיעים לליל הסדר, הכל כבר מסתדר מאליו. אבל יש משפחות בהן גם הערב עצמו אינו פשוט. בני זוגות שהתגרשו בצורה קשה חווים את תקופת החגים בצורה קשה הרבה יותר מאשר את השגרה היום יומית. בליל הסדר הם נפגשים עם בני משפחה שאינם חשופים לסיפור באופן תדיר ואז הם נשאלים המון שאלות ואף מקבלים עצות רבות.
קשה להיות פרוד /גרוש בכלל אך בחג זה מתעצם. לפעמים הילדים עם הצד השני ויש בדידות גדולה או שמחה על החופש מהילדים (ומצפון לא קל על התחושה הזאת), לפעמים לחג קדם מאבק קשה על נוכחות הילדים בחג, לפעמים לבן/ת הזוג השני כבר יש בן/ת זוג חדשים לחגוג איתם את החג, ולפעמים סתם מבאס להיות בחג עם המשפחה ולהבין שהחלק המשפחתי הקטן שלך הרוס ושבור.
שיחה מקדימה עם בני המשפחה הקרובים יכולה להקל על השהות במחיצתם בליל הסדר עצמו. לומר מה קשה, לבקש בקשות ספציפיות, אפשר אפילו לבקש ליד מי מעדיפים לשבת (וליד מי מעדיפים שלא). לא להתבייש לומר את הדברים ולדבר עליהם על מנת שבערב החג תרגישו גם אתם חלק מהמשפחה למרות הקושי. לדבר, לדבר, לדבר. לא לשמור את הקושי בפנים.
והעיקר, שיהיה חג שמח