בלוג

‘אם היום היינו נפגשים,

כשכל השגעונות כבר קצת יותר קשים

האם היית שוב עובר איתי את כל הסערות

ומגלה יבשת חדשה בין כל המוכרות’. (נועה גולנדסקי)

קטע מהשיר ‘האם היית’ שמבצעת ריטה.

והשאלה הזאת, האם היינו מצליחים לצלוח התחלה של זוגיות גם כשיש יותר שגעונות, גם כשיש מטען, היא שאלה מעניינת כשלעצמה. הרי ההתחלה היא קצת כמו חיבוק של קיפוד וקצת כמו חיבוק אינסופי. היא הכל ולא כלום, אהבה גדולה עם סערה, רצון להתקרב אבל חשש להיפגע ולתת אמון, אצל כל אחד זה אחרת כמובן אבל ההתחלה היא מורכבת וצריך לאפשר את המורכבות הזאת ולתת לה מקום. וכשיש מטען קודם זה הופך מורכב עוד יותר.

האהבה מסדרת חלק מהדברים אבל יש הרבה עבודה גם מסביב. המון. עבודה תמידית בשביל להישאר זוג ולרצות לבחור בבן או בת הזוג שוב ושוב. זה לא מובן מאליו ולא קורה מעצמו.

אני מציעה תמיד לחפש הזדמנות להזכיר לעצמכם למה אתם ביחד, מה אתם אוהבים, עם מה פחות מסתדרים. לחדד את מה שאוהבים, להרחיב. לעבוד על מה שפחות, לדבר על זה, לבדוק אם אפשר לשנות או לקבל את הצרכים שלכם בדרך אחרת.
והערה על העבודה שזוגיות דורשת. כן, זאת עבודה. אבל עבודה נעימה, טובה ומספקת. אם זה רק קשה ולא נעים, אז אולי העבודה לא מספיקה וצריך שינוי. אם זה ללא סיפוק, מרגיש סיזיפי ולא כיף אז אולי זאת לא הזוגיות הנכונה לכם. גם את זה חשוב לומר.
ואם צריך עזרה כדי לבנות את הקשר מההתחלה, מזמינה לפנות לטיפול זוגי, זה מאוד חשוב להתבסס נכון..
התמונה מתוך reddit איור שנזכרתי בו כשכתבתי את הפוסט.