במוסף עיתון “הארץ” מתפרסמת בכל יום שישי בדף האחרון כתבה מצולמת על משפחה בישראל. ביום שישי האחרון הייתה גם כתבה בטלביזיה על הזוג אברהמי שאחראי על הכתבות הללו. בסוף כל כתבה הם שואלים את המשפחה אותה הם מראיינים מהו מדד האושר שלהם. בסולם של אחד עד עשר בני הזוג מדרגים כל אחד בנפרד מהו לדעתם מדד האושר שלהם, נכון לעכשיו. מאז יום שישי בערב אני מתחבטת בסוגיית מדד האושר שלי.
גדלתי בבית פולני במידה רבה, בית בו ל”עין הרע” היה משקל די גדול. אם למשל היינו אמורים לנסוע לחופשה בעוד שבועיים, לא דברנו על זה בגלל “עין הרע” כי אם נדבר אז בטח יקרה משהו, מישהו יהיה חולה, מישהו יפצע, משהו יקרה, לא יודעת מה, ולא נוכל לצאת לחופשה. בכלל, אם אמור לקרות משהו טוב, עדיף לא לדבר על זה כדי לא לנחס את הארוע החיובי. ככה גדלתי. ונורא קשה לשנות הרגלים, אבל אני עובדת על זה.
ביום שישי בערב, היינו בערב אותו העבירה בחורה בשם צביה אהרוני, מספרת סיפורים למבוגרים (דרך מצויינת לשבור שגרה). היה ערב מענג ומרגש ונהנתי מאוד. אחד הסיפורים שהיא סיפרה היה סיפור בשם “דבר נורא יקרה היום” או משהו דומה, בקיצור מסופר שם על אשה שחלמה שמשהו נורא יקרה באותו היום, היא מספרת על זה, אנשים מתחילים לחשוש מהדבר הנורא ובגלל מעשיהם אכן קורה דבר נורא.
האם זה אומר שאם אני אחשוב ואדבר על דברים חיוביים, יקרו דברים חיוביים??…
מחשבה מהפכנית. לפחות במונחים בהם גדלתי. כלומר, אם אני אדבר על החופשה המתקרבת, אתכנן אותה בקול רם, אפרט מה יהיה וכמה כיף צפוי להיות, זה אכן יקרה… ומה עם אותה “עין הרע” מילדותי? איך אתמודד איתה?
אז נחזור למדד האושר. אם אני מרגישה עכשיו נגיד 9 בסולם האושר. אם אגיד שזה מה שאני מרגישה, אני אגביר את הסיכוי לאושר ברמה 9 בסולם או שאגביר את הסיכוי שאותה “עין הרע” תשנה את מדד האושר שלי ומשהו רע יקרה?
חזרתי אתמול מטקס קבלת דרגות ותעודות מצטייני ראש השנה בבסיס של בני בכורי. היה טקס מרגש מאוד, עמרי בני 
נשא דברים בשם החיילים המצטיינים, נאום שהיה מרשים, מרגש, כתוב בצורה רהוטה ובכלל מוצלח מכל הבחינות. הייתי גאה מאוד בנער שבני גדל להיות וחשבתי שכנראה “בכל זאת עשינו משהו טוב”…
בדרך הביתה, חשבתי בין היתר על מדד האושר שלי. כן, בהחלט תשע (בלי עין הרע). בהחלט יש על מה להודות. במובנים רבים טוב לי עכשיו וטוב לי לומר את זה. יש כמובן עוד מה לשפר, בעיקר בתחום המקצועי אבל השאלה כמה משקל נותנים לכל דבר, כמה משמעות יש ועכשיו למשפחה שלי יש משמעות רבה מאוד בחיים שלי. ושם – טוב לי, שוב, “בלי עין הרע”.
לקראת השנה החדשה, אני מקווה שהשנה הזאת באמת תהיה טובה, שיהיו בה הרבה מחשבות חיוביות שיהפכו למעשים חיוביים וארועים טובים. שתהיה שנה של התחדשות, פרגון, אהבה וטוב.
מקווה מאוד שגלעד שליט יחזור לביתו בהקדם ושגם משפחת שליט תזכה שתהיה לה שנה טובה.
שנה טובה, יעל
