בלוג

‘אתה הולך לישון מוקדם, אני בלילה ערה. אתה מדבר עברית, אני לא מבינה. לא טוב ביננו’.

פתאום, באמצע הטיפול, התנגן לי הפזמון הזה בראש.

זוג שנשוי כבר 23 שנים, הם מדברים על הפער שנפתח ביניהם, שהם מרגישים שהם לא מדברים באותה שפה, לא רוצים כבר את אותם הדברים אבל כן יש עוד אהבה וכמובן כל ההיסטוריה המשותפת והילדים….

השיר קפץ לי לראש.

שיתפתי אותם, דיברנו על המרחק שהם מרגישים שנוצר, על הרצון לצמצם אותו ועל הדרכים שיש להם כדי לגשר על הפער. החיבור לשיר הצחיק אותם, הוציא מהדיון את המרירות שהם הרגישו אחד כלפי השניה ואיפשר להם לדבר מהבטן ומהלב.

לא יודעת מה יהיה עם הזוג הזה אבל הם יצאו עם חומר למחשבה, שיעורי בית וזמזום על השפתיים. השיר מתנגן לי בראש מהפגישה