הילדה  שכחה להכין שיעורי בית,  הילד שכח בבית את ארוחת העשר, המתבגרת אחרה את ההסעה לחוג (או לביה"ס), החייל קבע עם חברים בלי לשאול אם יש לו רכב. ארועים כאלה…

משפחה, אהבה, חיים, שגרה... אחד הילדים מרגיש לא טוב. ברורים, רופאים, בדיקות ומקבלים אבחנה. מצב בריאותי חדש ולא מוכר. משהו שאפשר לחיות איתו ויחד עם זאת מצב חדש ולא מוכר.…

בפוסט הקודם הבטחתי לכתוב פוסט על "כולם" ואני נוטה לקיים הבטחות. ילדים רבים משתמשים ב"כולם" כתרוץ אולטימטיבי לכך שעל הוריהם להרשות להם לעשות דבר זה או אחר. אני לא מחדשת…

מה יש בה, במילה הקטנה הזאת, שכל כך קשה לנו לומר אותה, במיוחד לילדינו. ואני כמובן מתכוונת למילה "לא" ולכל נגזרותיה. למה כל כך קשה לנו לומר לילד שהוא צריך…