היום זהו פוסט קטן, החושף בפני מי שטרם היה בקליניקה החמודה שלי חלק מאחד הקירות שבחדר. על הקיר הזה תלויה תמונה מיוחדת מאוד בעיני, תמונה שציירה סבתי האהובה, עליה גם כתבתי כאן. בתמונה שסבתי ציירה באחד משיעורי הציור שהיא לקחה אחרי שיצאה לפנסיה מקריירת הוראת תפירה ארוכה ומספקת, מצויירת פינה עירונית קטנה וצנועה.
לפעמים כשאני מביטה בתמונה אני מנסה לדמיין מיהן המשפחות הגרות בכל דירה כזאת, מה שומעים מהחלונות, איזה ריחות מריחים ברחוב…. אני מאוד אוהבת את התמונה הזאת גם בגלל הציור עצמו, הבתים, הצבעים, השמיים המבצבצים מרחוק אבל בעיקר את העובדה שהתמונה הזאת בחדר מהווה תזכורת לאחת הסיבות שבגללן אני עושה את מה שאני עושה וגם נותנת לי תחושה שסבתא שלי נמצאת איתי עדין. אז מי שנכנס לחדר, דעו שבחדר יש שתי תמונות שציירה סבתי ז”ל, זו אחת מהן ומי שסקרן לראות את השניה, מוזמן לבוא לראות אותה בחדר.
