הורות

הילדה  שכחה להכין שיעורי בית,  הילד שכח בבית את ארוחת העשר, המתבגרת אחרה את ההסעה לחוג (או לביה"ס), החייל קבע עם חברים בלי לשאול אם יש לו רכב. ארועים כאלה…

בפוסט הקודם הבטחתי לכתוב פוסט על "כולם" ואני נוטה לקיים הבטחות. ילדים רבים משתמשים ב"כולם" כתרוץ אולטימטיבי לכך שעל הוריהם להרשות להם לעשות דבר זה או אחר. אני לא מחדשת…

מה יש בה, במילה הקטנה הזאת, שכל כך קשה לנו לומר אותה, במיוחד לילדינו. ואני כמובן מתכוונת למילה "לא" ולכל נגזרותיה. למה כל כך קשה לנו לומר לילד שהוא צריך…

לכל גיל יש את ה"אמא תקני לי" שלו. בגיל צעיר זה גלידה או סוכריה, בגיל מבוגר יותר זאת יכולה להיות חולצה, שמלה או לפעמים אפילו ספר ובגיל מבוגר יותר סביר…