בלוג

מאחר ונחגוג את ליל הסדר לקראת סוף החודש, הסיפור הפעם קשור לחג המורכב משפחתית הזה.

שמוליק ואשתו היו אצלי כבר בכמה פגישות, באחת מהן, כשהוא היה לבד, הוא סיפר לי את הסיפור סביב ליל הסדר. הרקע של שמוליק – בן 58, נשוי עם שלושה ילדים. בתו הבכורה נשואה עם שני ילדים. לאשתו יש רק את אמה ואח אחד בלבד עם שני ילדים נשואים עם ילדים. לשמוליק שני אחים, דליה ואורי, אורי הוא הבכור, דליה הצעירה.

שמוליק: את ליל הסדר אנחנו עושים בדרך כלל במשפחה שלי והמשפחה של אשתי מגיעה אלינו בהרכב זה או

אחר: אמא שלה תמיד מצטרפת עם האח ואשתו, הילדים של האח באים אחד או שניהם ומיכמובן שמגיע שמגיע  עם הילדים שלו ולפעמים גם עם ההורים של בת הזוג. השנה אנחנו מתארחים אצל דליה. לדליה 4 ילדים ובנה הבכור התארס לא מזמן ולליל הסדר היא מזמינה את משפחתה של כלתה החדשה, מסתבר שהמשפחה שם לא קטנה, בערך 12 איש יגיעו לליל הסדר.

יום אחד אני מקבל ממנה טלפון ובו היא אומרת לי שמאחר ובקרוב תתקיים חתונת בנה הבכור (התרגשות גדולה לכולנו) היא מנסה לחסוך בעלויות החג, היא מזמינה את משפחתה של כלתה ולבן היא מבקשת שהמשפחה של גיסי לא תגיעה השנה. משפחה שחוגגת איתנו כבר שנים. האח של אשתי מגיע תמיד, ילדיו מגיעים לפעמים אבל הם תמיד מוזמנים. אני בהלם. איך אומר לאשתי שאחיה לא מוזמן לחג עם כל משפחתו? אני מנסה לשכנע את דליה להזמין אותם בכל זאת, אומר לה שאשתתף בהוצאות, כלום. לא מבינה אותי בכלל. היא אומרת שהיא פשוט לא תזמין אותם ושאני לא אתערב. מה אני עושה? זאת מסורת רבת שנים שהמשפחה של אשתי מצטרפת ופתאום לשבור את זה ככה מרגיש לי לא נעים. הוא יודע שהעניין הזה סביב ליל הסדר הוא אחד הנושאים שבגללם הוא ואשתו רבים הרבה ובסופו של דבר גם הגיעו אלי לייעוץ.

עניין אותי ששמוליק לא פתח את הסיפור הזה כשאשתו בחדר אלא ניצל את ההזדמנות שהיא לא הגיעה כדי לדבר על זה. הוא אמר שהיחסים עם דליה טעונים כבר הרבה שנים באופן כללי סביב ענייני המשפחה אבל סביב ליל הסדר במיוחד. הוא לא רצה להעלות את הנושא כשאשתו בסביבה כי הוא חושש שהיא לא הייתה נותנת לו בכלל לספר את הסיפור הזה, היא כועסת מאוד על דליה. הוא אומר שדליה מארחת די הרבה בחגים ותמיד מארחת יפה ולא מבקשת עזרה מאף אחד. הוא לא מבין את הכעס של דליה והוא מרגיש שהוא נמצא בין דליה ואשתו ולא נעים לו.

מאחר והסיכוי שאדבר עם דליה הוא קטן, אמרתי לו שאכתוב לו משהו לשבוע הבא ואתן לו לקרוא. זה מה שכתבתי:

דליה: ‘אני הצעירה בין האחים. רוב השנים אני מארחת את ליל הסדר ובגלל שאני אשה האחים שלי גם מאפשרים לי לארח הרבה בחגים אחרים ובימי הולדת ובכלל. הגיסות שלי לא מתערבות ולא מתנדבות לארח בעצמן. אני עובדת במשרה מלאה, אני מגיעה תמיד לליל הסדר קרועה מעייפות כי רוב ההכנות עלי. שמוליק ואשתו באים עם איזה סלט ועוד איזו מנה, אורי הבכור בכלל חושב את עצמו ומגיע עם כל משפחתו בכל חג ומביא מנת קינוח אחת. רוב ההכנות לחג הן שלי.

האמת שגם בני המשפחה שלי לא כל כך עוזרים לי (בעלי אומר שרוב האורחים הם מהמשפחה שלי אז זאת בעיה שלי) ואני מרגישה שאני לא יכולה יותר. אני רוצה להמשיך לחגוג את החגים, חשוב לי להיות עם המשפחה אבל אני נקרעת. המשפחה של אשתו היא משפחה גדולה שלא מארחת אף פעם, הם גם לא שותפים בחלוקת המנות לארוחה ורק מגיעים להתארח. לפעמים אפילו בלי מתנה. הם לא תורמים כלום ואפילו לא שואלים.

השנה הבן הבכור שלי מתחתן ויש לי הוצאות רבות. בתי השניה לומדת באוניברסיטה ואנחנו עוזרים לה בשכר לימוד ובשכר דירה. לבעלי צמצמו את השכר בעבודה והמצב הכלכלי שלנו לא פשוט. אני לא רוצה לדבר על זה עם המשפחה כי לא נעים לי. נמאס לי שרואים אותי כמובן מאליו, לא שואלים אם אני צריכה עזרה, לא מתעניינים. פשוט נמאס. בגלל שהבן מתחתן, הזמנתי את המשפחה של כלתי, פתאום התברר לי שהם בערך 12 איש. אני מזמינה בשמחה אבל פתאום תפסתי כמה אנשים אני צריכה לארח אז חטפתי עצבים.  אני לא יכולה לארח את כולם, זה לא אפשרי אז שהמשפחה הרחבה של גיסתי לא תבוא השנה. אני לא אזמין אותם (בדרך כלל אני לא ממש מזמינה אלא מעבירה הודעה דרך שמוליק) וזהו. אני חושבת שהגיע הזמן שיחשבו קצת איך אני מרגישה’.

בפגישה נתתי לשמוליק לקרוא. הוא קרא, חשב קצת, קרא שוב ואמר שהוא חייב לדבר עם דליה. הוא ידע שאת המכתב אני המצאתי אבל פתאום הוא תפס שאולי יש גם צד שני לסיפור הזה.

אחרי שבוע שמוליק הגיע אחרי שיחה עם דליה. בשיחה הוא סיפר לה על הייעוץ שהם עוברים (דבר שהפתיע אותי מאוד כי הוא ממש לא רצה לדבר על זה עם אף אחד) והוא אף שאל אם הוא יוכל לבוא לשיחה אחת עם דליה, ככה, ללבן את העניינים. הוא אמר שאולי יצרפו גם את אורי לפגישה אבל הם צריכים לחשוב על זה.

את ליל הסדר הם חגגו בסופו של דבר כולם ביחד, בלי המשפחה של הכלה (לא הסתדר להם להגיע, מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים) אבל גם בלי המשפחה של אשתו של שמוליק, הם החליטו לנסוע כולם לבית מלון. נכון שזה נשמע קצת כמו סיפור אגדה? אז לא בדיוק אגדה כי זה לא היה הסוף, היו אחר כך עוד עניינים אבל מה שחשוב הוא שנזכור שלכל סיפור יש יותר מצד אחד.

ושיהיה חג שמח