אני בגלידריה. במקרר המון טעמים, חלקם מוכרים, חלקם חדשים. אפשרות אחת, ללכת על הטעמים המוכרים והאהובים, פיסטוק למשל, ברור שחייב להיות. מצד שני, אולי יש עוד טעמים שכדאי לנסות? אז טועמת שניים שלושה טעמים שנשמעים מעניינים ובסוף מה? פיסטוק? או אולי להסתכן? אבל למה להסתכן אם כבר יש לי את הטעם שאני כל כך אוהבת? ואיך זה קשור לטיפול זוגי?
יושב אצלי בחור צעיר, הוא בזוגיות טריה אבל מבולבל מאוד. מצד אחד, הבחורה חמודה, הם עברו לגור ביחד לא מזמן, די מהר אחרי שהתחילו לצאת אבל הוא לא בטוח שזה זה. הוא תוהה אולי יש איזו בחורה אחרת שמתאימה לו יותר. העובדה שהוא הסכים שהם יעברו לגור יחד זה סימן להתקדמות גדולה אצלו אבל שוב עולות לו המחשבות של חוסר בטחון וזה מתסכל אותו. בהתחלה הוא מאוד התלהב מהבחורה הזאת אבל הוא מכיר את עצמו, אחרי זמן קצר הוא יתחיל לראות את הדברים שהוא פחות אוהב בה ולהתרכז בהם ואז הוא יתחיל לחשוב על כך שבטח יש בחורות יותר טובות, בלי תכונות שמעצבנות אותו.
גם בעבודה הוא לא לגמרי סגור על עצמו. בכל פעם שהוא מתחיל עבודה חדשה הוא מתלהב מהאפשרויות אבל אחרי זמן קצר הוא מתמקד בדברים שפחות טובים בעבודה הזאת ומתחיל לפנטז על עבודה טובה יותר שבוודאי קיימת בחוץ.
יש כאן FOMO * ברור שאופייני לחבר’ה הצעירים, הוא פשוט לוקח את זה למקומות אחרים מה שמקשה עליו יצירת קשרים וקביעות בחייו. על מה שקורה לו בעבודה לא דיברנו הרבה, אבל כן על מה שקורה לו בזוגיות. ניסינו לבדוק מדוע זמן קצר אחרי תחילת הקשר הוא מתחיל להתרכז בדברים שליליים בבחורה, מה קורה לו במחשבות, למה בעצם הוא מצפה מקשר זוגי, מה הם הצרכים שלו. היו לנו כמה שיחות טובות ולקח זמן עד שהוא עצמו הבין שהוא סובל מחרדת החמצה בתחומים רבים ושזה משפיע לו גם על הזוגיות. גם אם הבחורה מוצאת חן בעיניו והקשר טוב, הוא לא יכול להיות בטוח והוא לא באמת נותן הזדמנות לקשר.
דיברנו על איך נראים לו קשרים של אחרים. מבחוץ קשרים של אחרים נראים טובים, בטח אם מאמינים לתמונות באינסטגרם. כשנכנסנו לעומק הדברים הוא הבין שבעצם אי אפשר לדעת מה קורה בין בני זוג כשמסתכלים עליהם מבחוץ וגם מה שנראה לו כזוגיות אידאלית אצל חברים, סביר להניח שזאת תוצאה של הרבה דברים שהוא לא באמת יודע עליהם בפנים. וגם אם לחבר שלו יש חברה מעצבנת, והוא לא מבין מה משאיר אותם ביחד, אולי הוא צריך לא לשפוט את החבר אלא לבדוק מדוע הם ביחד ומזה ללמוד על עצמו.
דיברנו על כך שבכל זוגיות יש דברים יותר טובים ויש כמובן דברים שיותר קשים, אין זוגיות מושלמת, אין בת זוג מושלמת. יש בת זוג שהוא יכול לחיות עם התכונות המעצבנות שלה וסך התכונות החיוביות עולה על השליליות. בת זוג שטובה לו, שהוא מרגיש איתה טוב, שהנוכחות שלה נעימה לו ובתחושה שלו הנוכחות שלה מוציאה ממנו את הטוב. שהתקשורת ביניהם טובה, יש אהבה, תשוקה, פרגון, חברות.
באחד המפגשים עשינו תרגיל בעזרת קונטלציה והוא הבין שחלק מהקושי שלו נובע בכלל מדברים שקרו במשפחה שלחלקם היה מודע ולחלקם לא. דיברנו גם על האחריות שלו לקשרים קודמים במשפחה (אין לו אחריות. הוא אחראי על חייו בלבד). המודעות לזה משחררת קצת.
השלב הבא שהוא הציע היה שהם יגיעו שניהם ביחד לפגישה. מבחינתי זו עליית מדרגה במוכנות שלו ושמחתי על כך מאוד. אני ממש מרגישה שהוא התקדם מאוד בהתמודדות שלו עם הקשיים. מה יהיה בהמשך? ימים יגידו, אבל התחלה של שיחה גלויה, תיאום ציפיות, דיבור של צרכים ורגשות הם בסיס טוב לזוגיות ארוכה.
ומה היה בגלידריה? שילוב, גלידה ווניל שחור שזה טעם שעוד לא ניסיתי ופיסטוק כמובן. מסתבר שיש הבדל בין גלידה וזוגיות.
*FOMO – fear of missing out – חרדת החמצה
